סוגי נייר לקליגרפיה – מה עדיף ולמה

פעמים רבות, הוא נחשב לשחקן משנה בתהליך היצירה, לצלחת עליה מוגשת הארוחה. כזה המספק רקע או משטח להנחת המנה העיקרית. כזה הנמצא שם רק כי לא נרצה לחטוף על הראש שכתבנו על השולחן... אבל מי שאי פעם ניסה לכתוב קליגרפיה על דף לא מתאים, יודע שזה כמו להגיש קינוח מושלם על צלחת נייר.

למעשה הנייר הוא בהחלט לא שחקן משנה. זהו הלוקיישן לסרט שלכם. לוקיישן התומך בסיפור המעשה, כזה המייצר עומק, מעורר רגש ונותן תמיכה טכנית לשואו שלכם. ובחירת הלוקיישן המדוייק יכולה להיות ההבדל מנפילה בקופות ליצירת מופת.

בפוסט הזה נצלול יחד לעולם הנייר, הגרגירים והסיבים, נגלה למה נייר אחד גורם לעט שלך לשיר שיר אהבה, ואחר גורם לו להשמיע חריקות של ייאוש… ונלמד איך לבחור את הנייר שגורם לקווים שלך להיראות בדיוק כמו שדמיינת.

הנייר הומצא אי שם בסין במאה השנייה לפני הספירה על ידי פקיד בית משפט בשם צ'אי לון. הבחור, שלא היה מרוצה מהמבחר הקיים שכלל בין השאר פפירוס, עור חיה, קליפות עץ וניירות עשויים מעלי דקל, החל לערוך ניסויים בחומרים סיביים אחרים, גרס, ערבב, שיטח וייבש ובעצם יצר משטח כתיבה פרקטי, זול, קל משקל ובעיקר הרבה יותר נגיש ועמיד מהקיים.

בזמן המהפכה התעשייתית, נולד הנייר המודרני,  מבוסס על עיסת עץ, מיוצר במכונות ענק, בגיליונות גדולים ורציפים ומופץ לכל פינה בעולם. זה היה נוח, אבל גם גרם לאיבוד חלק מהקסם: פחות מרקם, פחות נשמה.

כיום, עולם הנייר רחב ומרתק וכולל בתוכו ניירות בעבודת יד מסיבים טבעיים כמו כותנה, יוטה או במבוק; ניירות ממוחזרים; ניירות עם ציפויים מיוחדים ואפילו ניירות “חכמים” שמשנים צבע או דוחים מים ועדיין — בעידן של מסכים ודיגיטל, אין תחליף לרשרוש הקל של דף איכותי ולתחושת העט כשהוא פוגש נייר משובח.

סוגי נייר עיקריים

בכדי להתאים את הנייר לעבודה יש להבין תחילה מה ההבדלים בין הניירות השונים, אילו סוגים קיימים ואילו יתרונות וחסרונות גלומים בכל סוג וסוג. זה הזמן לצלול לעומק ולהיכנס בעובי הקורה

נייר חלק

 Hot Pressed Paper - נייר בכבישה חמה

בתהליך ייצור הנייר, אחרי שהסיבים (בדרך כלל עיסת כותנה או עץ) נפרסים לשכבה דקה ורטובה על רשת מתכת, הם צריכים להתייבש ולהתחזק. בשלב הזה מגיע שלב ה־Pressing –  הכבישה.

במקרה של כבישה חמה - Hot Pressed,  הדפים נלחצים בין שני גלילים מתכתיים חמים כשהם לחים למחצה. החום גורם לסיבי הנייר להתרכך קלות והלחץ הגבוה משטח את פני השטח. התוצאה, הסיבים "נדחסים" זה לתוך זה, המרווחים הזעירים שבין הסיבים כמעט נעלמים והמרקם הגרגירי שמאפיין ניירות רגילים נעלם כמעט לגמרי. מתקבל נייר חלק

אפשר לחשוב על זה כמו על גיהוץ של בד – החום והלחץ מיישרים את הסיבים ומשטיחים כל בליטה. בנייר, התוצאה היא משטח אחיד, חלק מאוד, שמאפשר לעט לנוע בקלות וליצור קווים חדים וברורים. אם זאת המרקם החלק מצריך מיומנות מסויימת בכתיבה ורעידות ביד וכל היסוס בתנועה בזמן יצירת הקו, נראים ומורגשים בתוצאה.

התחושה לקליגרף: העט מחליק בצורה מושלמת. הקווים חדים, אחידים, ובעלי גבולות ברורים.

נייר מחוספס

Cold Pressed Paper – נייר בכבישה קרה

במקרה של נייר בכבישה קרה Cold Pressed Paper הנייר עובר כבישה בלחץ בלבד (ללא חימום). הדפים נלחצים בין שני גלילים מתכתיים (פעמים רבות הגלילים מכוסים בבד לבד המעניק לנייר את הטקסטורה האופיינית)  הסיבים לא "נדחסים" זה לתוך זה אלא נשכבים האחד על השני באופן טבעי ובכך משאירים מרווחים גדולים ביניהם. התהליך משאיר עליו טקסטורה טבעית וגרגרית המתאפיינת באזורים גבוהים ונמוכים והתוצאה: נייר עם “נשמה” – אפשר ממש לראות ולהרגיש את הסיבים.

התחושה לקליגרף: מעט מחוספסת, העט מרקד קלות על הגבעות הקטנות, הנייר מגיב, “נושם” יחד איתך. הקו מקבל חיים, כמעט כמו תנועת מכחול על קנבס והדיו, שנשאר על הפסגות לעיתים לא מגיע לתחתית ונוצרים קווים מקוטעים/חסרים (אפקט גראנג' - Distressed). בהחלט דף עם "נשמה" אך לא דף מתאים לתרגול טכני מדויק וכתיבה או איור של פרטים קטנים (הקצוות “נבלעים” במרקם)

נייר כותנה - Cotton Paper

בניגוד לנייר רגיל, שמיוצר מעיסת עץ, נייר כותנה נוצר מסיבים טבעיים המגיעים מבד (לרוב מפשתן או כותנה גולמית). הסיבים עוברים ניקוי יסודי, מושרים במים, ונטחנים עד שהם הופכים לעיסה לבנה ורכה. בתהליך הזה הסיבים נפתחים, מסתעפים ונוצר “מרק” אחיד של סיבים שצפים במים. זה גם השלב בו נקבעת ה "נשמה" של הנייר, נייר קל ודק או נייר צפוף וחזק.

כעת טובלים רשת מתכת דקה לתוך העיסה ומעלים אותה באיטיות. השכבה שנשארת על הרשת, דקה ולחה, היא למעשה הנייר. המים מטפטפים מטה, הסיבים הארוכים ננעלים זה בזה, ונוצרת יריעה אחידה.

את הגיליונות הלחים מניחים זה על זה ומעבירים כבישה עדינה (פעמים רבות בין בדים גסים), כדי לסלק מים עודפים ולחזק את אחיזת הסיבים. לאחר מכן, הם נתלים או נפרסים לייבוש איטי באוויר, בתנאי לחות מבוקרים.

MASTERPIECE!!

אם התהליך נעשה ביד, כל גיליון הוא ייחודי: העובי משתנה קלות, הקצוות קרועים טבעית ונותר סימן מים עדין מהרשת עצמה.

התחושה לקליגרף: מגע רך ומעט "קפיצי", הדיו לא "נשפך", אלא נטמע בעדינות לתוך הסיבים, כאילו הנייר לוקח נשימה עמוקה.

ותחושת עומק כמעט מדיטטיבית.

הנייר הזה מחזיר אהבה.

נייר ממוחזר וניירות חדשניים

אם שלושת סוגי הנייר הראשונים, החלק - בכבישה חמה, המחוספס - בכבישה קרה והכותנה – שייכים לעולם הקלאסי של הניירות לקליגרפיה, אפשר לומר שהדור החדש של הניירות נולד מתוך סקרנות, טכנולוגיה, איכות הסביבה ופיתוח  מכוון יישום. כאן כבר לא מדובר רק בעיסת עץ או כותנה, אלא גם בבמבוק, קנבוס, יוטה ואפילו פולימרים סינתטיים. אלו ניירות שמחברים בין מדע לטבע, בין מסורת לאקולוגיה.

נייר כרומו וניירות מצופים

ניירות מצופים כמו כרומו גלוס/מאט, או ניירות סינתטיים מצופים כמו הניירות בהם אנו משתמשים בכל הבלוקים לקליגרפיה שאנו מייצרים הם לא “ניירות בסיס” כמו הנייר החלק, המחוספס או הכותנה, אלא ניירות תעשייתיים שעברו עיבוד נוסף כדי להשיג שליטה מבוקרת בתגובה של הדיו והאור על הדף.

הבסיס הוא לרוב נייר רגיל (מעיסת עץ או כותנה), שעליו מורחים שכבה דקה של חומר סינתטי. השכבה הזו נלחצת ומוחלקת עד לקבלת מרקם אחיד, חלק ומבריק בניירות בכרומו גלוס או חלק ומט בניירות בכרומו מאט.

הציפוי מונע מהדיו לחדור לנייר ולהתפשט. במקום זאת, הוא נשאר על פני השטח ומתייבש בצורה אחידה. נייר פרקטי, לא מתנשא. מקום לתרגל בלי דרמה. צבעים חיים. קונטרסט גבוהה

התחושה לקליגרף: העט מחליק בצורה מושלמת. הקווים חדים, אחידים, ובעלי גבולות ברורים. חשוב לזכור שהדיו שלא נספג כלל ונשאר על פני השטח מזמין מריחות עם היד.

נייר במבוק 

נייר עשוי מסיבי במבוק טבעיים. אחד החומרים המתחדשים והידידותיים ביותר לסביבה. הבמבוק יוצר נייר חזק, עמיד ועם גוון טבעי חמים מעט.

נייר יוטה או קנבוס (המפ)

נייר עשוי מסיבים ארוכים וקשיחים של צמחי יוטה או קנבוס – חומרים ששימשו כבר לפני מאות שנים לייצור חבלים ובדים. נייר בעל תחושה של חומר חי, לא מתועש.

התחושה לקליגרף: הרפתקה! בשניהם, כל דף קצת שונה, צפו לתנועה לא מבוקרת במאת האחוזים. כל קו מפתיע בתגובה חדשה. מושלם לגילויים חדשים ולזמנים בהם הדרך היא העיקר, המחשבה יצירתית והתוצאה מתקבלת כפי שהיא.

תכונות הנייר

עד עכשיו דיברנו על סוגי נייר ועל ההבדלים ביניהם: חלק, מחוספס, כותנה, מודרני. כל אחד מהם מביא איתו מרקם, תגובה ותחושת כתיבה שונה. אבל יש עוד שכבה לסיפור, תרתי משמע, לא רק איך הנייר מרגיש, אלא איך הוא מתנהג לאורך זמן.

מאחורי כל גיליון עומדת כימיה שלמה, חומציות, סיבים, אור, לחות וזמן, שקובעת אם העבודה שלך תישאר חדה ובהירה גם בעוד עשרים שנה, או שתצהיב, עם הזמן ותתפורר כמו עיתון ישן.

בחלק הבא נצלול אל התכונות הפחות נראות לעין, אך הקריטיות באמת, אלה שמבדילות בין נייר לתרגול יומיומי לבין נייר בר־שימור שיכול להפוך ליצירה נצחית.

עמידות בקרני שמש - UV Resistant

תכונה המצביעה על היכולת של הנייר (והדיו שעליו) לעמוד בחשיפה ממושכת לאור שמש מבלי לדהות. ניירות ארכיב איכותיים יחד עם דיו פיגמנטי אמיתי יישארו חדים גם אחרי עשרות שנים — בעוד שנייר רגיל יצהיב ויתפורר.

-כדי להימנע מתופעה זאת חפשו דפים עליהם מוצהר כי הם:

“UV Resistant” / “Lightfast up to 100 years” / “Fade Resistant”

שימושי במיוחד לעבודות שמוצגות באור יום/תלויות על קיר עם שמש ישירה או בתאורה חזקה.

התפוררות, הצהבה ותחושת הזדקנות - Aging / Yellowing / Brittleness

ניירות שמכילים חומצה או ליגנין מתפרקים עם הזמן בעקבות חמצון וחשיפה ללחות או אור. ההצהבה נגרמת מהתחמצנות הצלולוזה ומהצטברות ליגנין. עם הזמן הנייר מאבד גם את הגמישות הטבעית שלו והופך "שביר".

ניירות כותנה, נטולי חומצה, המיובשים באיטיות ומאוחסנים בתנאים נייטרליים עם לחות נמוכה וטמפרטורה מתונה נשמרים מאות שנים.

כדי להימנע מתופעה זאת חפשו דפים עליהם מוצהר כי הם:

“Non-Yellowing” / “Buffered to prevent acid migration” / “Archival longevity”

 שימושי גם לעבודות המאוכסנות עם עבודות אחרות ובאות במגע עם דפים וניירות אחרים. סימונים אלו מצביעים על שכבת הגנה נוספת ועל כך שעברו תהליכים המנטרלים חומצות, גם כאלו שמגיעות מהסביבה או מחומרים סמוכים כמו דבק, קרטון, או ניירות אחרים.

עמידות בלחות ובמים - Moisture & Water Resistance

חלק מהניירות, בעיקר ניירות אמנותיים או ניירות סינתטיים עוברים תהליך הנקרא Sizing  שהוא תהליך ציפוי פנימי, בזמן הכנת העיסה או חיצוני, בג’לטין או פולימרים שמונעים חדירת מים ובאים לשפר עמידותו למים ולשלוט על ספיגת הדיו או הצבע. תהליך זה בא בין השאר לשמור על יציבות הצבעים ולמנוע גלים והתנפחויות של הנייר.

אם תכונה זאת חשובה לכן, חפשו דפים עליהם מוצהר כי הם:

“Internally & Externally Sized for Water Resistance” / “Water Resistant Surface”

חוזק מכני ויציבות - Strength & Dimensional Stability

תכונה שמאפיינת ניירות איכותיים שלא מתעוותים עם שינויי טמפרטורה או לחות. ניירות כותנה וכאלו בעלי סיבים ארוכים שומרים על יציבות מצוינת. לעומתם ניירות דקים או כאלו העשויים עיסת עץ נוטים “להתנפח”, להתכווץ ולקבל גלים .

אם חשובה לכם תכונה זאת חפשו דפים עליהם מוצהר כי הם:

“High Dimensional Stability” / “Heavyweight 300 gsm – Warp Resistant.”

ועם כל זה, עולה השאלה – האם קיים נייר שמאגד בתוכו את כל התכונות האלו? כזה שלא מצהיב, לא מתפורר, ולא נבהל מקרן שמש סוררת?

 ובכן, כן. זהו נייר הארכיב !!

תמונה שצילמתי על סט הצילומים לסרט Oracle of Gods  של CBS

נייר ארכיב הוא נייר המיועד לשימור לטווח ארוך. אפשר לומר ש'נייר ארכיב' הוא לא סוג נייר בפני עצמו, אלא סטנדרט איכות או אוסף של תכונות שמבטיחות שהנייר יחזיק מעמד לאורך זמן בלי להצהיב, להתפורר או לדהות. נייר ארכיב מתאפיין בכך שהוא נטול חומצה (Acid-Free), נטול ליגנין  (Lignin-Free), עמיד לאור  (Lightfast) ולרוב עשוי מסיבי כותנה

רוצים נייר ארכיב? חפשו דפים עליהם מוצהר כי הם:

“100% Cotton Rag, Acid-Free, Archival Quality, pH Neutral, Fade Resistant.”

לסיכום החלק הזה, הנה טבלה שתפשט לכם את הכל

תכונה	משמעות בפועל	כדאי לשים לב ל...
Acid-Free	נייר שלא יצהיב	חובה לעבודות קבועות
100% Cotton	עמיד מאוד	טקסטורלי, בעל נשמה, מקצועי
Archival	מיועד לשימור	עדות לאיכות גבוהה
UV Resistant / Lightfast	לא ידהה בשמש	חשוב לתצוגה ממושכת
Buffered / pH Neutral	מניעת חומציות	מאריך את חיי הנייר
Water Resistant	מונע הכתמה והתנפחות	אידיאלי לדיו וצבעי מים

אז אחרי שהבנו ממה עשוי הנייר ומה שומר עליו צעיר לנצח, הגיע הזמן לחזור למה שבאמת קורה על הדף – הרגע שבו הדיו פוגש את הסיב. כי כל הידע על חומציות, UV וליגנין לא שווה הרבה אם בשורה התחתונה (באונטרה שורה) הקו מתפשט, נמרח או פשוט לא נראה כמו שדמיינת. זה השלב שבו נכנסים לפעולה הפיזיקה של הספיגה והבלידינג (Bleeding)  שתי תופעות קטנות שמבדילות בין קו חד ומדויק לבין כתם שמזכיר אסון קפה.

בחלק הבא נבחן איך סוגי הנייר השונים מגיבים לדיו ואיך הספיגה משפיעה על הקו.

מה זה בלידינג Bleeding?

אם יש דבר אחד שקליגרפים לא אוהבים, זה כשהדיו מחליט שיש לו חיים משלו. אתה מתכנן קו חד ומדויק, והנייר אומר “רגע, רגע… בוא נרכך את זה קצת”, והופ — הקו מתפשט, נמרח, או משנה צבע.התופעה הזו נקראת Bleeding,  והיא תוצאה ישירה של ספיגת הדיו בנייר, כמה מהר, עמוק ולאיזה כיוון הנייר “שותה” את הצבע. ככל שהנייר סופג יותר – כך הדיו נוטה לנדוד, להתפשט ולשנות את גבולות הקו. נייר שאינו סופג כלל, לעומת זאת, משאיר את הדיו על פני השטח, אבל אז הוא מתייבש לאט, נמרח בקלות, ולעיתים מבריק מדי לצרכינו. בין שני הקצוות האלה יש עולם שלם של מרקמים, סיבים וציפויים שמכתיבים איך הכתב שלך ייראה באמת.

אז לפני שנאשים את העט, את היד, או את מצב הרוח – כדאי להבין איך כל סוג נייר מגיב לדיו, ומה זה אומר מבחינת שליטה, חדות וצבע.

Hot Pressed - נייר חלק

ספיגה: נמוכה

בניירות מסוג זה הדיו נוטה "לשבת" על פני השטח כמו שלולית דקה ומתייבש יחסית לאט. בעקבות זאת הקו נשאר חד ומדויק כל עוד לא נוגעים בו אבל כל מגע מוקדם מדי עלול למרוח אותו. הבלידינג הוא אפסי, אך תיתכן תופעה שנקראת feathering (התפשטות זעירה בשוליים, מעיין קווים דקים הנמתחים משולי האות החוצה) המתגברת אם משתמשים בדיו מימי מדי.

COLD PRESSED – נייר מחוספס

ספיגה: בינונית עד גבוהה 

בניירות מסוג זה הדיו חודר אל ובין הסיבים ולא נשאר על פני השטח. הספיגה הלא אחידה וגורמת לצבע להיראות בעל עומק משתנה, לעיתים כהה יותר במרכז הקו ובהיר בקצוות.  הקו יכול “להתרכך” , לאבד את השוליים החדים שלו ולהיראות פחות חד. האותיות נראות אורגניות ופחות גרפיות.

נייר כותנה - Cotton Paper

ספיגה: נמוכה עד בינונית - מבוקרת ואחידה

בניירות מסוג זה סיבים הארוכים של הכותנה שואבים את הדיו לאט ובאופן שווה. הנייר “שותה” את הדיו, אבל עוצר אותו בעומק מסוים כך שהקו נשמר יחסית חד. בעקבות זאת אנו מקבלים בלידינג מינימלי מאוד. קו רך, עמוק ויציב, עם גוון עשיר ותחושת “חום”.

נייר כרומו – ניירות נטולי עץ ובעלי ציפויים סינטטים

ספיגה: אפסית

בניירות מסוג זה בשל הציפוי הדיו לא נספג כלל, אלא נשאר על פני השטח כמו צבע על פלסטיק. מכיוון שהדיו לא נספג, אין בלידינג כלל. הדיו מתייבש באוויר בלבד, ולכן נוטה להיות חשוף יותר למריחות. כמו כן הנייר רגיש יותר לתופעה שנקראת Pooling, שהיא הצטברות של דיו עודף בנקודה אחת, יצירת אזורים מושחרים Black spots, אזורים המושכים את העין ונוטים להיקרע כתוצאה מהצטברות דיו ורטיבות.

אחרי כל הדיו, הסיבים והניסויים, קל להבין שנייר הוא לא רק רקע למה שאנחנו כותבים עליו, אלא שותף מלא ליצירה. הוא מגיב, נושם, לפעמים מתווכח, אבל כשהוא מתאים לך, הוא פשוט שר איתך באותו הקצב. ההבדלים הקטנים בין סוגי הנייר, הספיגה, המרקם והעמידות,  הם מה שמפריד בין כתיבה “בסדר” לבין יצירה שמרגישה חיה, יציבה ונכונה.

אז בפעם הבאה שתעמדו מול ערימת ניירות ותחשבו “מה זה כבר משנה?”, תזכרו: כל דף מספר סיפור אחר, והשאלה היא – איזה מהם אתם רוצים לספר.

בפוסט הבא נצלול עוד קצת לעולם הזה – נבדוק משקל, מרקם, שקיפות ועוד כמה פרטים קטנים שעושים הבדל גדול.

עד כאן לפוסט זה, מקווה שאהבתם את הפוסט ולמדתם ממנו. אם כן, נשמח אם תראו לנו את זה על ידי לחיצה על כפתור הלב, בתחתית ולהשאיר תגובה.

אם התחברתם לאתר, נודה לכם אם תשאירו תגובה. ספרו לאחרים איך הפוסט עזר וטרם לכם או דווחו לנו במקרה שמצאתם טעות או שיש לכם בקשות לפוסטים עתידיים. אם עדיין לא נרשמתם, תוכלו להירשם בקלות בלחיצה כאן ולהצטרף אלינו כדי שתוכלו להגיב לפוסטים וליהנות מהטבות ומבצעים לחברים בלבד. אני מבטיח לענות ולהתייחס לכל התגובות שלכם, בהתאם.

תודה שקראתם את הפוסט בבלוג שלי, יורם קפלן | המרכז לקליגרפיה מודרנית.