קליגרפיה עברית, איך מתחילים? השאלות שלכם נענות

עשיתם עבודה משגעת ורציתם להוסיף לה משהו, כתוב ביד, אבל מה לעשות, לא כולם יודעים לכתוב יפה. בטח גם אתם נתקלתם בסיטואציה הזאת, ולא פעם אחת. בדיוק בשבילכם כתבתי את הפוסט הזה. אחרי שתקראו אותו, תכירו את הכלים והדרך לכתוב גם אתם אותיות משגעות בקליגרפיה עברית.


קליגרפיה היא הלך רוח, שיש להיכנס אליו. עבדו לאט, אל תמהרו, שימו לכם את המוסיקה שאתם אוהבים, ברקע, כוונו לכם את האווירה, ותהנו. אל תחשבו על לקלוע בניסיון הראשון, פשוט כתבו. התמקדו כל פעם בחלק אחר מההסבר, ולאחר שתהיו מרוצים מהתוצאה שהפקתם, המשיכו לסעיף הבא. ככל שתכתבו יותר ככה תתקרבו לתוצאות הרצויות. כמו כל דבר בחיים, לא?!


פוסט זה הוא החומר הנלמד בשיעור הראשון אותו אני מעביר במסגרת הסדנאות לקליגרפיה עברית למתחילים.



אני רוצה להתחיל ללמוד. איזו עט אני צריך.ה לקנות?

קבוצת הכלים המשמשים לקליגרפיה עברית היא קבוצת הכלים קטומי הקצה. אלו אותם כלים שהחוד שלהם אינו שפיצי אלא מסתיים בחוד שטוח. בקבוצה זאת של כלים נכללים בין היתר, הקולמוס (עט הנוצה) הקאלאם (המשמש בקליגרפיה הערבית), הציפורן השטוחה, טושים למיניהם ומגוון רחב של כלים נוספים בעלי אותו חוד קטום ושטוח.


עיקרון הפעולה של כל הכלים דומה. דיו, שזורם ממיכל או מאגר כלשהו, בתעלה, לחוד העט ויורד אל הדף. בקולמוס ובקאלאם, חוד העט בנוי יחידה אחת, הבאה במגע עם הנייר ועליו אנחנו "מטעינים" את הדיו. לעומתם, בכלים כמו ציפורן, עט פרלל ואחרים, החוד בנוי משני לוחות מתכת, הצמודים האחד לשני, היוצרים מעיין מיכל (Reservoir) בו ניתן "לאכסן" כמות גדולה יותר של דיו. הסבר מפורט יותר על הציפורן ועיקרון הפעולה שלה תוכלו לקרוא בפוסט המדריך האולטימטיבי לבחירת ציפורן לקליגרפיה, שפרסמתי בעבר ושיעזור לכם, גם הוא, להתחיל לתרגל קליגרפיה עברית.


בכל קבוצת כלים שהוזכרו מעלה, פריטים רבים הנבדלים ביניהם ברוחב הניב (חוד העט). תוכלו למצוא את אותו העט במגוון רחב של רוחבים. אם תתעקשו על רוחב מסוים, תצטרכו לפעמים להשתמש בכלי שונה משחשבתם, רק כי הוא היחיד המגיע ברוחב הניב הזה. ואם בא לכם לעשות כלי משלכם תוכלו ללמוד איך לעשות זאת בקלות בפוסט כלי קליגרפיה שתוכלו להכין בקלות בבית.


רוחב הניב, הוא שמשפיע על גובה האות שתוכלו לייצר עם אותו העט ועל גובה השורה



מטרת האימון בקליגרפיה היא בעיקר תרגול לשם יצירת זיכרון שריר. חזרה עקבית רפטטיבית על תנועה מסוימת, עוזרת לשריר "ללמוד" את התנועה ולזכור אותה, בצורה כזאת, שכשתחזרו לכתוב לאחר זמן (יום התרגול הבא למשל) תגלו שביצוע התנועה, קל יותר ואינו מצריך מכם את אותה כמות מחשבה שהשקעתם בה, ביום שלפני. מהסיבה הזאת, חשוב שאת האימונים תעשו תמיד על גבי שורה.


איך אני קובע.ת את גובה השורה המתאים לרוחב הכלי?

כמו שאמרתי, רוחב הניב קובע את גובה השורה. כדי לסמן שורה, קחו את העט ליד, הניחו אותו על הדף, כשהצד הרחב שלו בניצב לאופק, וסמנו ריבוע קטן, בצד הדף.


המשיכו לסמן ריבועים, כשהם צמודים, אחד על גבי השני, בגובה הרצוי של האות. עתה, מתחו קו מתחתית הריבוע התחתון וקו נוסף מראש הריבוע העליון. הקווים שיצרתם נקראים קו הבסיס (Base Line) וקו גובה השורה (Cap Line) והם משמשים לכתיבת גוף האות.


כעת, המשיכו להצמיד ריבועים מעל קו גובה השורה ומתחו קו נוסף, מראש הריבוע העליון. יצרתם את קו הקיצון (Ascender). המשיכו לצייר ריבועים מתחת לקו הבסיס ומתחו קו מתחתית הריבוע התחתון ויצרתם את קו השורש (Descender).


אני חייב להודות שלא הכרתי כלל את השמות העבריים לקווים ולמדתי אותם בעצמי, מפוסט מעניין של אאא. תודה.


שימו לב שגובה השורה בעט שסומן בעזרת הפרלל הירוק, צר יותר, מכיוון שרוחב הניב שלו צר יותר


איך אני יודע כמה ריבועים לעשות?

בפונטים (סקריפט בקליגרפיה) קיימים, כדי לדעת מה יהיה גובה השורה שתעשו, תצטרכו למצוא מה קבע מעצב הסקריפט. נתון זה, יצוין בכפולות של רוחב ניב, למשל, גובה אות שווה לארבעה ניבים או גובה אות שווה לחמישה וחצי ניבים. אולם, כמו שאני יודע, רובכם וודאי רוצים להמציא את הפונטים בעצמכם, אז למעשה אתם הקובעים.

כעת, כשיש לכם שורה וגובה האות ידוע לכם, כל אות שתעשו, תיגע בקו הבסיס ובקו גובה השורה.


צילום מתוך הספר קליגרפיה מאת נח אופיר ולילה אברין, בהוצאת "תו"


זה ממש מעצבן ולוקח המון זמן לסמן את השורות, מה אפשר לעשות?

אני ממליץ לכם להשתמש בסרגל גלילה, לסימון האותיות. זה נוח והרבה יותר מהיר. קבעו לכם אימון של שני דפים ביום, ורק בהם סמנו שורות מראש. חשוב שלא תצמידו את השורות ושתשאירו רווח בין קו ה- Descender של שורה אחת לקו ה- Ascender של השורה שמתחתיה. אתם לא רוצים שאותיות יתחילו לעלות אחת על השנייה.


כמו כן, אל תסמנו את השורות צמוד לגבולות הדף. הדפים זולים וזה לא ממש חוסך לכם משהו אלא רק מפריע. הקפידו להשאיר מעין מסגרת דמיונית של כ- 3-4 ס"מ בהיקף הדף ואת השורות סמנו בתוך גבולות מסגרת זו. המסגרת הדמיונית, תשמור על היד בגבולות הדף ותעזור לשמור על חופש התנועה שלה. דבר חשוב ביותר בזמן כתיבת קליגרפיה עברית.


השאירו מסגרת הקפית וסמנו את השורות בתוכה


ישבתי לעבוד אבל לא נח לי, מה לעשות?

לפני הכתיבה, חשוב שתארגנו את אזור העבודה שלכם ככה שיאפשר תנועה חופשית של היד. סלקו והרחיקו כל מכשול אפשרי כמו טלפונים, כוסות, עטים שונים וחפצים אחרים, ככה שאזור הדף יהיה נקי ויאפשר תנועה חופשית של הידיים. דרך אגב, גם חפץ המונח במרחק מהדף ומפריע לכם בשדה הראייה, הוא מכשול. מכשול של הראש, לאו דווקא פיזי, אבל הוא בהחלט משפיע על איכות הקו שתייצרו.

שבו בנוחות, במרכז הכיסא, ואפילו הגביהו את המושב (בעזרת ישיבה על ספר) כדי שהידיים לא יונחו על השולחן, אלא "יתלו" מעליו ולא ינעלו ויגבילו את חופשיות התנועה. אני ממליץ לכם בחום לראות את הסרטון המצוין הזה של Paul Antonio- Pascribe המסביר בפירוט, בדיוק על זה.


איך אני אמור להחזיק את העט?

תרגול ולמידה. השוני בשימוש בעטים, נובע מן העובדה שעט כדורי מסתיים בחוד, בעל אותו מימד מכל כיוון. ואילו עט קטום קצה, מסתיים במשטח מתכת שלו מימד רחב ומימד צר. בעוד שבעט כדורי, עובי הקו לא ישתנה ולא משנה אם תסובבו את העט בזמן הכתיבה, באיזו צורה תחזיקו אותו או לאן היד שלכם תזוז. בעט קטום, קצה כיוון החזקת העט ותזוזת היד, חשובות ביותר ומשפיעות על הקו.


כדי שתדעו איך להחזיק את העט, הניחו אותו בצמוד וכשצידו הרחב של הניב מונח בזווית של כ-60 מעלות לקו גובה השורה. לכל סגנון אות וסקריפט, זווית אחיזה שונה. הזווית בה תניחו את העט ביחס לשורה, ותאחזו בה, תקבע את עובי הקו ואת הצורה בה מתחיל ומסתיים כל קו שלכם.

תוכלו ללמוד עוד על הזוויות השונות, בסקריפטים עבריים שונים בספרו המצוין של איזי פלודווינסקי Mastering Hebrew Calligraphy.

אני ממליץ לכם לסמן, בנוסף לקווי השורה, גם כמה קווים, בזווית של 60 מעלות, בעזרת סרגל שישים תשעים. הסימון הזה יעזור לכם בהתחלה, למצוא בקלות ולתרגל את האחיזה הנכונה של העט, ויעזור ביצירת זיכרון שריר גם לזווית האחיזה הנכונה.


הניחו את ניב העט בזוית והשאירו אותה קבועה לכל אורך הכתיבה


זוית האחיזה המדוייקת, נקבעת גם היא, על ידי מעצב הסקריפ ומופיעה בצמוד לסקריפט. אחיזה בזוית נכונה ושמירה על גובה שורה תקין, יאפשרו לכם לכתוב את האות, בדיוק בצורה שעוצבה.


צילום מתוך הספר קליגרפיה מאת נח אופיר ולילה אברין, בהוצאת "תו"


מרגע שאחזתם בעט והנחתם אתו על הדף, בזויות מסוימת, אסור לכם לשנות אותה בזמן הכתיבה, וזה לא משנה לאיזה כיוון תזוז היד !!


אז איך עובד?

כדי להבין מדוע יש לאחוז את העט בזווית שונה מ- 45 מעלות הסתכלו בתמונה שלמטה. ציירתי שני ריבועים. בכל אחד מהריבועים מסומן בקו אדום ניב העט, כפי שהנחתי אותו על הדף. באחד, הניב מונח בזווית של 45 מעלות ובשני, בזווית של 60 מעלות.

בהנחה שהתחלתי לכתוב ומתחתי קו אופקי, שימו לב איך עובי הקו (מסומן בקו מקווקו) האופקי שנוצר שווה בשני המקרים. המשכתי לכתוב והפעם, מתחתי קו אנכי בכל אחת מהאפשרויות. כעת, שימו לב איך עובי הקו, בדוגמה בה הונח הניב ב- 45 מעלות, זהה לעובי הקו האופקי. ואילו, בדוגמה בה הונח הניב ב- 60 מעלות, עובי הקו האנכי, צר יותר מעובי הקו האופקי.


תכונה זו, של שינוי עובי הקו תוך כדי הכתיבה, היא הבסיס לקליגרפיה. בעזרת הנחת הניב בזווית גדולה יותר מ- 45 מעלות נוכל, ללא צורך בשינוי זווית הניב במהלך הכתיבה, לייצר הבדלי עובי בין הקווים האופקיים והאנכיים.


בעברית, הקוים המאוזנים, הם הקווים הדומיננטים של האות. אלו יהיו הקווים השחורים והעבים יותר.


אם תקפידו על זווית קבועה, לכל אורך הכתיבה, ישתנה עובי הקו בהתאם לכיוון בה תזיזו את העט.



אופן הכתיבה

סמנו דף אחד בצורה דומה וכפי שהוסבר. איחזו את העט כך שהניב יהיה בזווית של 60 מעלות לשורה, והניחו אותו על הדף. מתחו קו ניצב, מלמעלה למטה.


סמנו שורוה ועשו את הקו הבא


למה לא יצא לי כמו בדוגמא?

כדי שהקו שלכם יצא חד וברור, תצטרכו לדאוג לכמה דברים. הראשון, סוג הדף עליו אתם כותבים. העטים קטומי הקצה, משתמשים בכמות דיו גדולה ליצירת קו על הדף. לדיו לוקח זמן עד שהוא מתייבש, כפי שהסברתי בפוסט 5 טיפים איך להימנע מבלידינג ולהגיע לקו מושלם, ובאותו הזמן, ממשיך הדף לספוג אליו דיו. הדיו מתפשט והקווים החדים שייצרתם הופכים מזוגזגים ובלתי אחידים (מה שנקרא בלידינג).


אני ממליץ לכם, בזמן האימון, כדי שזה לא יקרה, השתמשו, בדפים עבים מבלוק ציור A3 של 180 גרם או 240 גרם. בלוק ציור שכזה הוא מוצר זול, יש לו יכולת גדולה יותר להתמודד עם כמות הדיו שיוצאת והוא כמעט שלא ייצר בלידינג ולא יקרע לכם (בטח שלא להשתמש בדפי מדפסת רגילים אלא אם אלו דפי מדפסת לייזר שיש עליהם ציפו מגן המונע את התופעה).


שנית, התחילו כל קו בתנועה עדינה של היד עם כיוון המימד הדק של העט. זאת צריכה להיות מאין תזוזה עדינה שתאפשר לעט לשחרר מעט דיו על הדף. בצורה זאת, תבטיחו שהתחלת הקו תהיה מלאה והקצה יצא שפיצי, חד ומוגדר היטב.



באותו האופן, כדי לייצר סיומת חדה ומוגדרת לקו שלכם, הקפידו להרים את העט על חודה בסיום המהלך, ולפני שהרמתם אותה לגמרי מהדף. זה, יגרום לנקודת מפגש מינימלית עם הדף. בנוסף, התרגלו להרים את העט מהדף, לכוון הקו שעשיתם (התנועה של הרמת העט מהדף צריכה להיות אל תוך השחור של הקו ולא אל תוך הלבן של הנייר). שתי פעולות אלו, ימנעו משאריות דיו לא רצויות, ליפול על הדף ואם יהיו כאלה, הו יפלו על תוך השחור, ולא יראו.



ולבסוף, ואולי החשוב מכולם

עליכם לשמור כל הזמן על מגע בין כל רוחב הניב לדף!!


יוצאים לי קוים לא אחידים, מלאים בהפסקות, מה אני עושה לא טוב?

מה שקורה הוא, שבמהלך הכתיבה אתם לא מצליחים להשאיר את כל רוחב הניב, על הדף והוא מתרומם בלי שתרגישו. כדי שזה לא יקרה, עליכם להימנע מלהזיז את האצבעות ופרק כף היד בזמן הכתיבה ולכתוב אך ורק תוך כדי הזזת הזרוע. מה שזה אומר זה, שבניגוד לצורה בה אתם כותבים כיום, תוך כדי הזזת האצבעות (בטח אתם מנסים עכשיו, נכון?), בקליגרפיה, אצבעות היד האוחזת בעט לא זזות. כף היד מחליקה על גבי הדף ותנועת העט נוצרת מהזזת כל הזרוע.


אפשר הסבר הגיוני לזה?

הסיבה לכתוב מעלה היא שהתנועה במפרק כף היד היא תנועה כדורית. תארו לכם כדור שמונח על שולחן. לכדור, נקודת מגע אחת, זעירה עם השולחן. מנקודה זאת, לכל כיוון שתנועו, תתנתקו מהדף ותנועו הרחק ממנו. זה בדיוק מה שיקרה לעט, אם תחליטו להשתמש במפרק ובאצבעות בזמן הכתיבה. קצה העט או חלקים ממנו יתרוממו מהדף ובכך תאבדו את המגע של כל רוחב הניב עם הדף והקו שלכם יצא חלקי ומקוטע. בנוסף, התנועה באצבעות היא תנועה מעגלית, ובכדי לייצר קו ישר, בשלב מסוים של התנועה, עלינו למתוח את האצבעות, כדי לפצות על התנועה הקשתית (שכן אם לא, ייווצר קו קשתי). אין בעיה לעשות זאת עם עט כדורי אבל אם תעשו את זה עם עט קטום קצה, העט יהפוך לאת חפירה, ויתחפר לתוך הדף.


הקפידו לאחוז בעט בזווית הרצויה ומאותו הרגע, לנוע אך ורק עם הזרוע, תוך שאתם מחליקים את היד על הדף


מה הלאה?

עכשיו, תרגלו את הקווים שלמטה. אלו קווים בסיסיים שיסייעו לכם לפתח תחושה לתנוחת הניב, תזוזת היד, יצירת קו מלא וחד ויקנו לכם זיכרון שריר להמשך. חיזרו עליהם כשאתם כותבים את אותו הקו, על גבי 2-3 שורות, לפני שאתם עוברים לקו הבא.


תרגלו את הקווים שבתמונה בתחילת כל אימון


בהצלחה!!


הנה צ'קליסט שעשיתי בשבילכם

1. פנו את אזור העבודה מחפצים והפרעות

2. שבו מול הדף והגביהו מעט את המושב בעזרת ספר

3. כתבו על נייר A3 עבה ( 180 או 240 גרם)

4. סמנו שורות ואת האימון עשו בתוכן

5. הניחו את הניב בזווית של 60 מעלות ואל תשנו אות לכל אורך הכתיבה

6. הניחו את כל רוחב הניב על הדף

7. צרו את הקו בעזרת הזזת הזרוע ולא דרך האצבעות

8. כתבו לאט ואל תתיאשו.


עד כאן לפוסט זה, מקווה שלמדתם ונהנתם. בפוסט ההמשך, נגע באותיות וסוף סוף תוכלו לכתוב את השם שלכם.


אם התחברתם לאתר, אתם מוזמנים להגיב לפוסט, במקרה שיש לכם מה להוסיף בעניין, מצאתם טעות או שיש לכם בקשות לפוסטים אחרים ושאלות. אם עדיין לא נרשמתם, תוכלו להירשם בקלות בלחיצה כאן ולהצטרף אלינו כדי שתוכלו להגיב לפוסטים ולהנות מהטבות ומבצעים לחברים בלבד. אני מבטיח לענות ולהתייחס לכל התגובות שלכם, בהתאם.

תודה שקראתם את הפוסט בבלוג שלי, יורם קפלן | המרכז לקליגרפיה מודרנית.

401 צפיות0 תגובות

ברוכים הבאים למרכז לקליגרפיה מודרנית

המרכז לקליגרפיה מודרנית הוקם כדי לפתוח בפניכם את השער לעולם מופלא של עיצוב וציור אותיות. אנחנו מזמינים אתכם לצאת למסע באתר, לצלול לבלוג ולגלות את התרגילים המרתקים וההדרכות המפורטות שיאפשרו לכם ליהנות משעות רבות של רגיעה ויצירה.

זה הזמן להצטרף לניוזלטר כדי להמשיך להתעדכן

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram
  • whatssapp

כל הזכויות שמורות ליורם קפלן - המרכז לקליגרפיה מודרנית | כתיבה אומנותית

אסטרטגית אתר ואפיון: SPARK