בעולם שבו חיים הקליגרפיה והלטרינג הידני, למסר שאנו מעבירים ולדרך שבה הוא מועבר ישנה חשיבות רבה. חשיבות זו עולה אם מביאים בחשבון את כמות האינפורמציה והמסרים שאנו נחשפים אליהם בזמנים אלו ואת הרעש הוויזואלי שהם מייצרים. אני מניח שלא פעם נתקלתם בשאלה מה יידרש לעבודה שלכם כדי שתעבור את מחסום הקריאות ותיעצר, ולו לרגע אחד, מלהחליק על המסך ולהיעלם לעד.
אחד הפתרונות לבעיה הוא ליצור טקסט שינעם לעיני המתבונן. התשובה לשאלה מה יגרום ליצירה שלכם לעמוד בתנאי זה אינה חד־משמעית, אך ישנו גורם אחד המלווה את תהליך היצירה לכל אורכה ומשפיע על המתבונן בדרכים שפעמים רבות הוא אינו מודע להם.
המשיכו לקרוא ותגלו איך לשלוט בסוד הגדול שלי.
איזון הוא משהו חשוב בכל תחומי החיים. כשאנו מדברים על אותיות, קליגרפיה עברית ולטרינג ידני, הוא נהיה לאחד הגורמים החשובים ביותר, ועם זאת לכזה שמעטים האנשים המודעים לו. כדי לייצר איזון, אנו זקוקים לשני מרכיבים לפחות. בהנחה שהקו שאנו מניחים על הדף הוא המרכיב הראשון, נשאלת השאלה מהו אותו מרכיב שני המאזן את המשוואה.
תופתעו לגלות שהמרכיב השני הוא לא משהו שאנו מוסיפים לדף, אלא הוא קיים שם עוד לפני שהתחלנו לכתוב. בעצם, כדי לקבל את המרכיב השני במשוואה, אנחנו נדרשים להמשיך לכתוב ולנגוס חלקים מאותו מרכיב ראשון.
כדי להבין את החשיבות של אותו המרכיב, התבוננו לרגע על דף הנייר שבתמונה למעלה. סביר להניח שבמבט ראשון כל מה שתראו הוא שני קווים, אבל נסו לשנות לרגע את צורת ההסתכלות שלכם. במקום למנות את מספר הקווים, נסו להבין מה מרכיב את הדף עליו אתם מסתכלים?
בניגוד לאדם הכותב, המתרכז בפרטים, בצורה, באחידות, ברציפות הקו ובסגנונו, המתבונן נוטה לקחת צעד אחד אחורה ולראות את המוצר בשלמותו. כרטיס הברכה המקושט, התמונה על הקיר, צלחת הקרמיקה המעוטרת – כולם נתפסים כמוצר שלם. החוויה המתקבלת מהם קשורה לצורה, לצבע, לחומר ולא רק לעיטור.
באותה הצורה, כשביקשתי מכם להתבונן בתמונה ראיתם רק את שני הקווים, אבל חוויתם את כל התמונה. ראיתם שני קווים הקשורים האחד לשני, כיחידה אחת, בדיוק כפי שאתם תופסים כל אחת מהאותיות הכתובות מטה כיחידה אחת שלמה ולא כאוסף קווים.
עם זאת, בהתבוננות על שתי האותיות, ההרגשה שלכם כלפיהן שונה. שתי האותיות נכתבו באותו הכלי, עט פילוט פרלל, המשאיר קו שחור ברוחב של שישה מילימטר. אולם ההרגשה המתקבלת מהסתכלות על שתי האותיות שונה. האות הימנית מייצרת תחושה של יציבות, חוזק, ביטחון, ואילו האות השמאלית מייצרת תחושה של חולשה, ריחוף וחוסר בסיס איתן. הסיבה לכך היא שעל אף שכמות הכתם השחור (הקו) זהה בשתי האותיות, כמות השטח הלבן, הכלוא בין הקווים, שונה לגמרי.
והנה לכם המרכיב השני, המאזן את עולמנו הכתוב.
בין כל שני קווים שיצרנו כלוא שטח לבן הנקרא חלל נגטיבי (או Negative Space). היחס העדין שבין כמות השחור שאנו מניחים בעת יצירת הקווים וכמות השטח הלבן הכלוא ביניהם הוא המאזן את היצירה בעיני המתבונן ובו בזמן, בתת המודע שלו, גורם לו להרגשה ולחוויה כלשהי.
תפקידכם ככותבים וכקובעי הקו להבין שצורת הקווים משפיעה לא רק על כתמי הדיו שאתם מניחים, אלא גם על החללים הנוצרים ביניהם. שימו לב כיצד בכתיבת אותה האות ההחלטה על זווית ההנחה של הכלי ועל הכיוון שבו עשיתי את הקו ייצרו צורות לבנות וחללים שונים ושינו את צורת האות הכללית ואת ההרגשה שאתם חווים ממנה.
מי מכם שקרא עד לכאן, בוודאי שואל את עצמו אם זה לא היה בזבוז זמן טוטאלי. ברור ששינוי הקו ייצר אות שמופעה שונה. אז זהו, שזהו רק חלק קטן מהעניין...
הסוד הגדול טמון בגישה לכתיבה. היכולת של הכותב להיות מודע לחלל הנגטיבי, לתכנן אותו מבעוד מועד ולהשתמש בו כדי להעשיר את העבודה היא אחד הכלים החשובים שיש לפתח. כעוקבים נאמנים של הבלוג, ודאי כבר שכנעתי אתכם שאימון יגרום לקווים שלכם להיראות מעולה. כעת, בזמן הכתיבה, נסו להתרכז בדף ולא בקו. נסו לכוון את מהלכי העט כך שייווצרו חללים נגטיבים מעניינים ונכונים. כאלו שיאזנו את כמות הדיו שהכלי שלכם מניח על הדף. התאמצו לעצב את אותם חללים לבנים, "לצייר אותם" בעזרת הקווים התוחמים, ותראו איך הקליגרפיה שלכם נראית אחרת, נעשית מעניינת יותר, נכונה יותר ובייחוד נעימה יותר לעין.
הימצאותו של החלל הנגטיבי לא שמורה רק למרחב של האות עצמה. תוכלו לפגוש אותו במקומות שונים בזמן הכתיבה. עם ההתקדמות בכתיבה, נוצרים חללים נגטיביים הדורשים את תשומת ליבכם, גם בין האותיות.
ולאחר מכן גם בין המילים
התבוננות בדרך זאת, הופכת את תהליך ה"כתיבה" למסע מעניין של תיחום חללים, עיצובם וכליאתם בין קווי דיו מלאי אופי.
לנושא האיזון ביצירה קיימים היבטים נוספים כמו אשליות אופטיות, צורות סגורות ופתוחות, ההנחה על הדף ועוד שלא דוברו בפוסט זה ויוקדש להם פוסט נפרד, בעתיד. את הפוסט הזה אסיים בכמה טיפים שיעזרו לכם לשלוט בפעם הבאה שתכתבו #negativespace
הקפידו על גובה שורה (X Heigh) המתאים לכלי שאיתו אתם עובדים. לכל כלי יכולת אחרת לייצר כתם, ולכן גובה האות ה"נכון" לכל כלי שונה. תוכלו ללמוד יותר על איך לקבוע את גובה האות בקליגרפיה עברית בפוסט קליגרפיה עברית, איך מתחילים? ועל איך קובעים גובה אות בכתיבה עם מכחולים בפוסט איך תשלטו בקליגרפיה בעטי מכחול.
התאמנו! האימון יאפשר לכם להסיר את המבט מהקו שאתם עושים ולהפנות אותו אל הדף, וכך להנדס ולעצב את החללים הנגטיביים כדי שיהיו מדויקים ומרשימים.
הורידו את חוברת התרגול שלנו מהאתר ותרגלו את צורות הבסיס תוך כדי שמירה על מרחקים שווים בין הקווים. אני מבטיח לכם שזה ישפר את היכולת שלכם להסתכל על הדף ולא על הקו.
לימדו איך לתקן טעויות שנוצרו בשטחים הלבנים בזמן הכתיבה בפוסט איך לתקן טעויות קליגרפיה בלי CTRL+Z
עד כאן לפוסט זה, מקווה שלמדתם ונהניתם.
אם התחברתם לאתר, אתם מוזמנים להגיב לפוסט במקרה שיש לכם מה להוסיף בעניין, מצאתם טעות או שיש לכם בקשות לפוסטים אחרים ושאלות. אם עדיין לא נרשמתם, תוכלו להירשם בקלות בלחיצה כאן ולהצטרף אלינו כדי שתוכלו להגיב לפוסטים וליהנות מהטבות ומבצעים לחברים בלבד. אני מבטיח לענות ולהתייחס לכל התגובות שלכם, בהתאם.
תודה שקראתם את הפוסט בבלוג שלי, יורם קפלן | המרכז לקליגרפיה מודרנית.
